top of page

פסח כשר וחג שמח!

בהשתוממות אני שומע יותר ויותר אנשים שמברכים "פסח שמח וכשר"

מישהו יכול להסביר לי מה משמעות המילה "כשר" בברכה?

מה זה אומר?

ברכה באה לאחל משהו טוב לזולת, בלי קונצים, בלי פלפולים פילוסופים, בלי מיסיונריות... ברכה אמורה לשאת את טוהר המידות כי אנחנו מאחלים רק טוב, ככה פשוט, רק טוב!

מה הקשר ל"כשר"??? ולמה חילוניים רבים משתמשים בה לברכה?


פסח הוא חג האביב, חג החרות.... אחד החגים היפים והמשמעותיים של המסורת היהודית.

תמיד אהבתי את חג הפסח והמשמעות המלאה של חופש... חרות.

גם אם הסיפור התנכי הינו "סיפור", "אגדה" או "אמת היסטורית", הסמליות שלו מחברת את כל יסודות החופש והחרות. עבדים יוצאים לחופש למרות העצמה הצבאית של האדונים. גברים, נשים, ילדים וטף יוצאים מעבדות והופכים לפליטים שבורחים ממר גורלם. יוצאים לדרך מאחורי המנהיג, באמונה שלמה שמגיע להם להיות עם חופשי!. סיפור מרשים שיש לו אלף ואחד פרשנויות לעמים, לקבוצות ובעיקר ליחידים. חופש וחרות הן שאיפות לכל אחד ואחת בכל מסגרת ובכל מקום.


כמה צודק חבר שאמר לי: המשפט המפתח של כל ההגדה הוא "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כן, כל שנה אני מוצא משהו, קטן או גדול, ממנו אני חייב ורוצה להשתחרר.

עם הגיל, זה הופך למשמעותי יותר. מהנערות כולל כל תקופת הבגרות בניתי לעצמי אגו גדול מחויב המציאות בעולם של הישרדות, של תחרות, ושל חומרניות... ואז הזקנה מגיעה לפעמים בצעדים קטנים, לפעמים בצעדי ענק... ואז הגיע הזמן לפרק, להוריד, להחריב, להתנער מהאגו הזה שמילאה תפקיד כל כך חשוב אך הופך לפחות ופחות נדרש... תהליך הזקנה הוא תהליך בו חכמת החיים, הקבלה וההשלמה מחליפים את האגו המיותר... וכמה קשה לקבל את זה וכמה נהדר זה לחוש בשינוי! זיקנה זה לא עונש, זה לא אסון לפחד ממנו. בשבילי הזקנה היא הזדמנות מדהימה לשינוי, לחופש... לחרות!


אני רואה הרבה אנשים, הרוב, שמנסים להדחיק את התקדמות הגיל, שנאחזים בדפוסי עיסוק והתנהגות ששמשו אותם בעבר אבל לא נדרשים יותר. ואני שמח בחלקי, הסרטן היה קטליזטור של תהליך מרגש ומשמעותי... אני נפרד ממי שהייתי כלפי חוץ כדי להתכנס בעצמי, באינטימיות שלי, ביופי הפנימי שלא נזקק לשום קישוט, לשום אמירה, לשום מאמץ חיצוני... זו דרך לחופש... לחרות... לאושר


ולבסוף, זה גם חג האביב ואני מאחל לכולם להרגיש את האביב בנשמה... זה רגע מדהים!!!

פשוט... חג שמח!

49 צפיות5 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חבר... זה חבר וזהו זה

אוגוסט 1964, אני בכיתה א וילד מגניב מזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו במרכז העיר קורדובה. עד כה סיפור רגיל. מי היה מנחש שזו התחלה של חברות נפלאה שנמשכת כמעט 60 שנה... זוכר שלבשתי את מיטב בגדיי וגם היו

   ראה ותוסיף/י תגובה בתחתית העמוד

bottom of page