ימים (2)
אין מה לברוח מאותם הימים המיוחדים שהכל מופיע בגוון אחיד... שחור.
אין גם לאן לברוח ולכן עדיף להישאר שם, להתחבר למתח, לעצב, לכאב ולהבין שזה חלק מהחיים!
וכך ברגע מסוים האסימון יורד ואני קולט שלהתלבטויות שלי אין כל כך משמעות.
בחרתי בדרך, בחרתי בכיוון, בחרתי בסוג ההליכה ובחרתי לא לעשות זאת לשום מטרה פרט מ... לחיות חיים מלאים. כן... המלאות כוללת גם ימים כאלו ואין לי שום עניין לסטות כדי להימנע מתחושות אלו. ככל שארד יותר נמוך... כך אמצע תשובות ודרכים חדשות וזו שלמות...
אבל האם זה חשוב מה אני לוקח ומה לא? מי יודע מה נכון? הפרופסורית מבית החולים? הצוות של רפואה אלטרנטיבי? מרטה? כל האחרים שלא יכולים להישאר עם השאלה הפתוחה ו"מייעצים" לי מה לעשות?
אף אחד לא יודע מה יוליד יום. ומהסטטיסטיקות נגמלתי, כי לכל אדם רק שני מספרים הם משמעותיים, 0% או 100% וכל היתר זה טירלול של מומחים (או לא מומחים) שמתיימרים לראות את החיים דרך האחוזים?..
כאילו שאני נוסע בדרך סלולה, ופתאום יש כיכר מולי. אפשר לעקוף מימין כמו שהרוב עושה (כי זה החוק, הסטנדרטי), אבל למען האמת אפשר גם לעקוף משמאל אם לוקחים סיכון או עושים את זה בזהירות. היי... אפשר אפילו לעלות על הכיכר ולחצות אותו עם קצת טלטולים.... ולא מששנה... כי אחרי הכיכר יש דרך להמשיך בו...
מה זה חשוב אם היה או לא היה כיכר ומאיפה עקפנו אותו?
הרפואה הקונבנציונלית ( לעבור מימין) והרפואה האלטרנטיבית או משלימה (לעבור משמאל) לא משתפות פעולה, ואני החלטתי לחצות את הכיכר. המדקר שלי הרים גבה, הפרופסורית המשיכה ללחוץ, אף אחד לא מבסוט אך אני מבין שאין דרך בעולם להוכיח שדרך אחת טובה מהשנייה או מהשלישית במקרה בודד, במקרה שלי!
ואז אני ממשיך בהנאה במלאות ובשמחה בדרכי. תחנת המוות מחכה לי (כמו לכולם) ואגיע אליה בוודאות (כמו כולם) היום? מחר? מתי? אין לשאלה זו משמעות... הדבר משמעותי היא הדרך שבחרתי לחיות את החיים שלי. בכל בוקר אני בוחר בחיים מלאים כמו שאני אוהב ויוצא לדרך...איזה? אין לי מושג אך אני מרגיש שאני הולך לטוב.......
אחד מהשירים מדהימים ביותר נכתב על ידי Antonio Machado
ובתרגום חופשי:
Wanderer, it is your footprints winding down, and nothing more; wanderer, no roads lie waiting, roads you make as you explore.
Step by step your road is charted, and behind your turning head lies the path that you have trodden, not again for you to tread.23
Wanderer, there are no roadways, only wakes upon the sea...
ובתרגום יותר חופשי...
עובר אורח, עקבותיך הן
הדרך, ותו לא;
עובר אורח, אין דרך,
הדרך נוצרת מצעידה בה,
מצעידה בה נוצרת הדרך,
ובהשבת המבט לאחור
נראה השביל שלעולם
אין לצעוד בו שוב.
עובר אורח, אין דרך,
רק שובל בים.