top of page

בלבול

היקום הוא שלם ורק מתוך האמונה שמה שיש עכשיו זה שלם, אפשר לפעול להעצמה ושינוי.

ונכון… יום אחרי יום אני מתוודה ליופי ולשלמות של היקום. יש אור וחושך, עצב ושמחה, חדות ובלבול.. ונכון, תפיסת העולם והצורך בשינויים מקבלים פרספקטיבה אחרת כשמקבלים את מה שיש, כמו שזה… באהבה.

וכך אני מקבל את המשימות היום יומיות, את מצב המדינה, את הטבע, את המשפחה, את החברים, את האנשים וכל מה שסובב אותי. בלי לשפוט… בלי שם תואר.


אבל, איך אפשר לקבל את העובדה שמתים אנשים סתם, שמיליוני בני אדם נפלטים מביתם ויוצאים אל הלא נודע?


את העולם מנהלים אך ורק לפי אינטרסים שלא ממש קשורים לרווחת האנושות. המנהיגים מקריבים חיי אדם על… מה? איך אפשר להמשיך לקבל זאת?


נזכרתי שפעם קראתי שיר של מחמוד דרוויש שנתן לי המון חומר למחשבה בזמנו.

קראתי את זה ליפני המון שנים … והנה זה אקטואלי גם היום כאילו כולנו תקועים במין מצב סטטי. הטכנולוגיה התקדמה, הרפואה התקדמה, החברה השתנתה אבל… שוב ושוב מתים אנשים חפים מפשע, שוב ושוב מתים אנשים שנלחמים מבלי לדעת בדיוק על מה, שוב ושוב יש אלמנות, יתומים, שכול ומיליוני פליטים… וביתר העולם החגיגה נמשכת! לא, לא הטבע עושה את זה... האדם גורם לכזאת זוועה להתרחש... החלטות האדם גורמות לסבל העצום הזה!


היקום לעומת זאת, מתנהל בחוקים משלו… עולם שלם, מקוטב ומעגלי. פעם פה, פעם שם… המנהיגים מתחלפים, אך הכל ממשיך וחוזר, ממשיך וחוזר!. יש קיטוב, יש מעגל, הכל שלם!


ואולי אפשר להבין שלפליטים האלו נוצרת הזדמנות… ולכאב יש מסר של מסע, של התקרבות, של התפתחות… ושל תקווה.

נכון, כל סבל הוא הזדמנות, אבל... לך תסביר להם עכשיו!!!


זה זמן לחמלה, לקשב, לקבלה...


אני לא יודע,

מי מכר למי

את המולדת של מי

אבל כולנו רואים

מי משלם את המחיר...


ולמחיר הזה יש הזדמנות

כי לא נשאר כלום

לבנות ולהבנות

להפוך סבל על כלום

לאושר מכלום...






51 צפיות2 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חבר... זה חבר וזהו זה

אוגוסט 1964, אני בכיתה א וילד מגניב מזמין אותי למסיבת יום ההולדת שלו במרכז העיר קורדובה. עד כה סיפור רגיל. מי היה מנחש שזו התחלה של חברות נפלאה שנמשכת כמעט 60 שנה... זוכר שלבשתי את מיטב בגדיי וגם היו

2 commentaires


עצוב...

J'aime
En réponse à

מאוד


J'aime

   ראה ותוסיף/י תגובה בתחתית העמוד

bottom of page